ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני. אמרו בב"ר תחלת חוליי וצערי והקשה הרב יפ"ת ז"ל דהרי קדמו צרות עשו ולבן ע"ש. ואפשר לומר דהצדיקים עיקר צערם הוא אם יהיה להם חטא. ואינם חוששים לצער הגוף כל כך ומקבלים היסורים בשמחה ובודאי צועקים אל ה' להצלתם. אבל צער הנפש מאיזה חטא תקילא להו ככלהו צערי דגופא והותר. ויעקב אע"ה טרח מאד לתקן ג"ע דאדה"ר ופ"ד שנה לא ראה קרי. ובגמר התקון הטעהו לבן וחשב ברחל ויהי בבקר והנה היא לאה ולא עוד אלא שנתעברה מראובן. וזו היא שקשה הולך וצוער יעקב אע"ה דשמא פגם וכל יגיעו בפ"ד שנים סבר לתקן ולא תקן וז"ש תחילת חוליי וצערי שחשבתי אשר פגמתי בהיותך כחי וראשית אוני וטיפה זו מה תהא עליה כי חשבתי ברחל והיא לאה והויא חלופה אבל עכ"ז מאת ה' היתה זאת ולא היה פגם וקרינא עליך ראובן בכורי אתה ר"ת באר היא השכינה וס"ת גימטריא אדני שהיה תקון השכינה: וברצונם עקרו שור. פירש"י ז"ל רצו לעקור את יוסף שנקרא שור שנאמר בכור שורו הדר לו וכו' וכתב הרב נחלת יעקב ואע"ג דבאומות הוא דמצרף מחשבה רעה למעשה אבל לא בישראל י"ל היינו דוקא כשחזר ממחשבתו וניחם על הרעה אשר חשב לעשות אבל שמעון ולוי לא חזרו ממחשבתם הרעה מצדם לא יבצר כל אשר יזמו לעשות אלא שראובן ויהודה לא הסכימו בהריגתו ושאר האחים הסכימו עמהם א"כ שפיר מעלה עליהם הכתוב כאלו עשו עכ"ל וק"ק דהא בפ"ק דקדושין דריש מקרא דמחשבה שעושה פרי מצטרפת ומחשבה שאינה עושה פרי אינה מצטרפת. ועולא מוקי קרא בעבר ושנה. ומוכח דכ"ע מודו דכשלא יצאה מחשבתו לפועל מאיזה סיבה שיהיה אינה מצטרפת. ואפשר דמאי דאינה מצטרפת היינו כשלא עשתה המחשבה פועל בשום דבר. אבל כשעשתה מקצת עושה פרי מיקרי אף דלא גמר פירא כגון הכא אשר מכרוהו ולא הרגוהו מחמת שאר האחים מצטרפת ולא מעיט אלא כשלא עשתה פרי כלל. אכן לשון הרב נח"י ז"ל אינו מורה שכיוין לכך כאשר יראה המעיין. ותו קשה לדברי הרב נחלת יעקב ז"ל לשון רש"י ז"ל דקאמר רצו לעקור את יוסף דמאי רצו דאמר דהוי מחשבה והרי קרא כתיב עקרו דהוי מעשה. והנה למ"ד דקודם מתן תורה היה להם דין ב"נ להחמיר. אפשר לישב דמחשבתם הרעה כמעשה כדין ב"נ ודלא כהרב נחלת יעקב. אמנם יותר נכון לומר דרש"י ז"ל להכי הוא דאתא דאיך כתיב עקרו שור מה שלא עשו ומחשבה רעה אינה נחשבת כמעשה בישראל. לכן פירש דיעקב אע"ה הוי כמפליג ומ"ש עקרו שור כונתו רצו לעקור דחשבו זה. וז"ש וברצונם כלומר הרצון שלהם היה לעקור שור ונמצא דיעקב אע"ה רמז שלא עשו מעשה רק שרצונם היה כך וזה כונת רש"י לומר דמ"ש וברצונם עקרו שור שרצו לעקור והוי מחשבה לבד: אסרי לגפן עירה וכו'. פירש"י ז"ל גפן ישראל עירה ירושלם שורק ישראל בני אתונו יבנון היכליה שער האיתון וכו'. ואפשר לומר דזכו ישראל לארץ ישראל בעבור דנשמרו מעריות כמ"ש בזהר הקדש והגוים בתועבותם הקיאתם הארץ וז"ש אסרי לגפן ישראל שהם כגפן שאינו מקבל הרכבה ועל ידי זה עירה זכו בירושלם כלומר שזכו בארץ ישראל שהיו צדיקים וכמו שאמר הכתוב ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ. דיסוד ומלכות יחוד קבה"ו וארץ ישראל רומז למלכות ולכן ישראל שלא פגמו היסוד באו לא"י בחינת מלכות צד"ק ושלו"ם נשקו. וזכ"ה יסודת"ו בהררי קדש ע"י היסוד זכו בהררי קדש א"י עיר האלהים וזהו עיר"ה. כלומר עיר י"ה דשם יה מעיד החנוכי וכו' וזהו עירה עיר יה ובמקום רע נתחבר יה ונעשה עירו. ואפשר דזכ"ה גפן שלא חטאו בזנות ובזכות זה יצאו ממצרים כמ"ש בבמדבר רבה פ"ג וז"ש ממצרים תסיע. ובזה זכו לא"י תגרש גוים שהקיאתם הארץ בתועבותם ותטעה. ולשרקה שרק ישראל נתחבר עם ה' שהם ענוים ושורה בם השכינה אז יבא גואל בני אתונו יבנון היכליה: יהי דן נחש. מה שהזכיר דן סמוך לבני לאה כתב הראב"ע ז"ל שהיה ראש דגל ע"ש ומה שלא הזכיר נפתלי אצלו היינו משום דהוה ס"ד שאין לו מעלה לדן אלא מונה והולך כל שנולד קודם יוסף וכן נפתלי להכי איחר נפתלי להורות דהזכיר דן לעשות יקר למעלתו שהיה ראש דגל. והזכיר אחריו גד כי הוא בכור לזלפה וראוי להיות ראש דגל ולא דיבר למשה רע"ה כלל על זה ומש"ה זכה ונקבר בתחומו משה רע"ה כמ"ש בספר אמרי נועם פרשת ויצא. לכן למעלתו הזכירו אחר דן: בן פורת יוסף וכו'. אפשר בן פורת בן חן פורת אותיות פותר פירוש כשפתר יוסף לפרעה החלום. ואח"כ נתוסף לו חן אחר מחודש שבא גבריאל ולמדו שבעים לשון. וז"ש בן פורת חן עלי עי"ן כלומר שבעים לשון שלמד ונתוסף לו ה' כמ"ש עדות ביהוסף:ודרך דרש ורמז אפשר במ"ש בספר מצרף לחכמה כי מי ששמו יוסף עלול שיתקנאו בו כי יוסף גימטריא קנאה. ואם היו מתקנאים ביוסף הצדיק קודם שידע ע' לשון. עתה יתוסף קנאה יתירה. לזה נתוסף בו ה' ונקרא יהוסף והוא בגימטריא קס"א אהיה דיודין להגן עליו. ולא יתקנתו בו. וכתב הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות פ"ק דסוטה דזכה לה' יתירה על ידי ששמר הברית ושתי המימרות רוח אחת להן. ואפשר זה רמז בן פורת עלי עין שידע ע' לשון ומי גרם לזה בנות שהיו מסתכלות בו והוא לא נסתכל בהן. ומאלו אחת היתה אשת פוטיפר צעדה לבית הסהר עלי שור להסתכל בו וצדיק באמונתו לא נסתכל בה ועי"ז נתוסף לו ה' ונתעלה לידע ע' לשון:א"נ רמז על משיח בן יוסף שיהרוג לנחש וברוח שפתיו ימית רשע וזה ר"ת בן פורת יוסף בפי וס"ת פתן כי בפיו יהרוג משיח את נחש שהוא גימטריא משיח והמשיח יבטל הנחש. ויען יוסף הוא נפש אדה"ר והנחש גרם לו מיתה לזה משיח בן יוסף יהרוג לנחש. וכפל בן פורת רמז דמשיח בן דוד יתפלל עליו ועמ"ש אני עני בפתח עינים סוף סוכה:א"נ רמז בן פורת עלי עין ס"ת תנין דמשיח בן דוד יהרוג התנין. ואז בנות ירושלם יהיו לאחדים כל ישראל באחדות אחד וזהו צעדה לשון יחיד עלי שור לחזות בנועם ה' ולכך נמשלו לנשים ע"ד שאמרו ביומא אליכם אישים אקרא שדומים לנשים ע"ש ובפירש"י ז"ל:ואפשר כי ר"ת יוסף בן פורת עלי עין גימטריא רל"ב שהוא גימטריא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהמשיך לו ברכה והשפי"ע בצחצחות מחכמה בינה ת"ת מלכות:א"נ אפשר במ"ש הרב מהר"ש אלגאזי ז"ל בספר קלורית לעין במשז"ל דאמר יהושע לבני יוסף אם עם רב אתם החביאו עצמכם והשיבו לו דאין עין הרע שולט בזרע יוסף וקשה דיהושע אתי מיוסף ואיך לא ידע זה. ופירש הרב ז"ל דיש שני מיני עין הרע אחד דידיה ואחד דעלמא וא"כ יהושע סבר דזרע יוסף אין שולט בו עין הרע דאחרים אבל עין שלהם שולט והשיבו לו דגם עין שלהם אינו שולט ותריץ יתיב לשון המאמר ע"ש. וממנו נקח ההקדמה לבד לפרש הכתוב וז"ש בן פורת יוסף שלא ישלוט בו עין אחרים בן פורת עלי עין כל מין עין אפילו שלו. ולמה אני מברכו בכפלים לז"א בנות יש בו כח לאה וכח רחל דנוצר בבטן לאה ונולד מרחל כמ"ש בתרגום יב"ע וכמש"ל. ורחל אין צריך ביאור אך פירש דאמר בנות לרמוז ללאה אשר צעדה עלי שור. לראות ולדעת מעשה עשו. ולכן אני מברכו בכפלים וקורא אני עליו בן פורת שני פעמים:א"נ בסגנון אחר בן פורת יוסף מרחל בן פורת שנוצר בלאה ויש לו כח לאה ורחל ולכן הוא שטנו של עשו וז"ש עלי עין רמז לעין דפ' יכרסמנה חזיר מיער שרומז לעשו כמשז"ל דמזה ניכר דלא חטא יעקב אע"ה ח"ו בשתי אחיות מנס גדול ומופלא כזה דאתחלפו עובריא ולכן הוא שטנו של עשו שיש לו כח רחל ולאה וזהו בנות. ומזה נמשך דדינה צעדה עלי שור דהי"ל כח זכר הרשימו שנשאר בלאה:א"נ בן פורת יוסף שזכה שנתקיים בו יעבדוך עמים כמ"ש רז"ל והטעם כמ"ש בעניותי דהיה נפש אדה"ר ולו יאה ליקח מהברכות שמנע הנחש ולכן רבקה שהיא חוה השתדלה למנוע מהנחש הוא עשו הברכות כמ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל וזה טעם שהוא שטנו של עשו שהוא הנחש שגרם לאדה"ר מאי דהוה וזה רמז מסיבה שהוא בן פורת שנתקיים בו יעבדוך עמים זה טעם שהוא בן פורת עלי עין עשו רמז לע' דיכרסמנה חזיר מיער. ומזה הטעם היה ביוסף כח רחל ולאה דנוצר בלאה ונולד מרחל כמש"ל כי לאה ורחל שתי טיפות דאדה"ר שלקח הנחש ובטורח גדול יעקב אע"ה נטלם מלבן שהוא הנחש כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל וכיון שהוא נפש אדה"ר לכך היה נאחז בשב"ח בקרני"ו קרן אור רחל ולאה גם שתיהן וז"ש בנות. וזה טעם לאה אשר צעדה עלי שור לידע מהות עשו כי יראה שהיא טיפת אדה"ר שלקח הנחש ואם תקח עשו הוא הנחש העיקרי ותטמע יותר בקליפה כי נח"ש ינח"ש:א"נ אפשר מעין דוגמא של מעלה במ"ש בברכות דף נ"ה האי מאן דדחיל מעינא בישא לימא אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא וכו' והוינן בה מכדי מי שאינו משבט יוסף שרי ליה לשקר ולומר אנא מזרעא דיוסף ולא סגי כי משקר אלא מועיל ויעשה לו סגולה והונח לנו בעניותנו דכל ישראל נקראו על שם יוסף כדכתיב בני יעקב ויוסף ונקראו על שם אפרים גם כן ומשו"ה שרי ליה לאיניש למימר אנא מזרעא דיוסף קאתינא וכמ"ש הרא"ש והטור דהנודר מזרע אברהם אסור בגרים דכתיב כי אב המון גוים וכן כל ישראל שנקראו בני יוסף וגם נקראו על שם אפרים יכול לומר אנא מזרעא דיוסף. ומיהו צריך לאומרו כיון שאינו משבטו. וז"ש בן פורת יוסף שאין עה"ר שולט בזרעו. בן פורת לכל עלי העין דכשמתיחסים אליו בעבור שלא ישלוט עה"ר ולהכי לא אמר כאן בן פורת יוסף אלא בן פורת סתם מועיל עלי עין כשיאמר דהוא מזרעו סגי לינצל מעינא בישא:ואפשר לרמוז בן פורת יוסף ס"ת פורת יוסף ת"ף כמנין פלונית להכניעה ושלא ישלוט עין הרע בכח יחוד קבה"ו הויה אדני שהם כמספר ר"ת פורת יוסף הכולל עלי עין להמשיך מעינא עילאה כמ"ש באדרא רבה ותיבת עין בגימטריא ה' הויות כמ"ש במ"א בס"ד:
